איך יודעים שהסתיו הגיע? מכירים את זה שאתם מפנטזים על המקלחת... מגיעים ו... אין מים....אז כך היה. הארוכה (ריצת הנפח השבועית נקראת כך) של יום שישי, 32 ק"מ, אובך מגעיל באוויר ולקראת שלבי הסיום כשכבר חושבים על הבית ועל המקלחת, אפשר לשחרר חיוך לעצמך. מגיעים הביתה ו...מגלים שהילדים התקלחו בערב וגמרו את המים. שעות האור מתקצרות, האובך לא מיטיב עם דוד השמש ואני נזכרת שכעת צריך כל פעם לבדוק בבוקר לפני הריצה את מצב המים החמים 😊, הסתיו כאן. השבוע היה בסימן מזג האוויר המשתנה. הבקרים הפכו מחד נעימים ממש מאידך חשוכים מאוד. השלב הזה של השחר, החלפת הצבע משחור לכחול כהה עמוק ויפה הוא שלב מדהים, מעין תחושה של שותפות עם הטבע ליצירה של יום חדש. אחריו בא השלב שהשמיים מתבהרים אט אט במקביל הריצה הופכת נוחה יותר, פחות סכנה להתקלות במשהו שפספסתי ולפתע הכל מואר. השמש תעלה לאחר כמה דקות כתלות בעננות ומשקפי השמש ירדו ממרומי הבנדנה לעיניים כשהיא תגיע לגובה המתאים. לאסוף את הזריחה! אימונים מעולים לאורך השבוע, הרבה קצבי מרתון וקצבי ביניים ובכולם עמדתי. לא מובן מאליו, יש שבועות שבהם אני לא מצליחה לעמוד בכל הקצבים לאורך כל האימונים, מניחה שעוד אכתוב אודותם. סה"כ 120 ק"מ שבועיים וחיוך גדול על הפנים.
